נוויל לונגבוטום

נוויל לונגבוטום התחיל את דרכו בהוגוורטס כילד ביישן, מגושם וחסר ביטחון, אך במהלך השנים הפך לאחד הקוסמים האמיצים והחשובים ביותר בדורו.

נוויל נולד למשפחת קוסמים טהורי-דם, אך בניגוד לרובם, משפחתו לא הייתה אמידה או יוקרתית. הוריו, פרנק ואליס לונגבוטום, היו מהקוסמים האמיצים ביותר שלחמו כנגד וולדמורט במסדר עוף החול. לרוע המזל, הם עונו עד אובדן שפיותם על ידי בלטריקס לסטריינג' ואוכלי המוות, והושמו לצמיתות בבית החולים על שם סנט מנגו. נוויל גודל על ידי סבתו הקשוחה, אוגוסטה לונגבוטום, שלא תמיד האמינה שהוא יוכל להמשיך את מורשת משפחתו.

בהוגוורטס, הוא התקשה בתחילת דרכו – הוא היה שכחן, פחדן ולא הצליח לשלוט היטב בשרביטו. אך לאורך השנים, בעזרת חבריו ובעיקר בזכות התמדה, הוא החל לפתח ביטחון עצמי. אחד השיאים הראשונים של האומץ שלו היה בשנה הראשונה, כאשר עמד מול הארי, רון והרמיוני כדי למנוע מהם להסתבך. על כך, דמבלדור העניק לו עשר נקודות לגריפינדור, שהכריעו את הניצחון של הבית בגביע הבתים.

בשנותיו המאוחרות בהוגוורטס, נוויל הפך ללוחם אמיתי. בשנה השביעית שלו, כאשר הארי, רון והרמיוני נעלמו, הוא היה אחד ממנהיגי צבא דמבלדור, שהמשיך את המאבק נגד שלטון אוכלי המוות בהוגוורטס. הוא הפך לסמל של התנגדות והוביל את המרד בבית הספר.

שיא גבורתו הגיע בקרב על הוגוורטס, כאשר וולדמורט הכריז על ניצחונו ודרש מכולם להיכנע. למרות האימה, נוויל סירב לוותר והוכיח את אומץ ליבו כאשר שלף את חרבו של גריפינדור וכרת את ראשו של נגיני, ההורקרוקס האחרון של וולדמורט – מה שאיפשר להארי להביס אותו סופית.

לאחר המלחמה, נוויל הפך לפרופסור לתורת הצמחים בהוגוורטס והתחתן עם האנה אבוט.

💡 עובדה מעניינת: השרביט הראשון של נוויל היה למעשה של אביו, ולכן לא עבד טוב בשבילו. רק כאשר קיבל שרביט משלו, כישוריו הקסומים פרחו.